Thursday Feb 16, 2023
ג/ 126 - טעמי המינים שנבחרו לקרבנות
כותרת משנה: שיעור 126 - ח"ג, פרק מו[1] , פסקאות 1-5
תאריך: שני, יג סיון התשפ"א
תקציר: בפרק מו ניגש הרמב"ם להטעים את טעמי המצוות שנכללו בקבוצה האחת עשרה (מ-14 קבוצות המצוות), שהיא קבוצת מצוות הקרבנות, ואחר שטעמה הכולל של עצם עבודת הקרבנות כבר נתבאר בפרק לב הוא ניגש כעת להוסיף ולהטעים את פרטי דיני הקרבנות ומצוותיהם שניתן להטעימן.
העניין הראשון שאותו מטעים הרמב"ם בפרקנו הוא מדוע נבחרו הקרבנות מן החי דווקא ממיני הבהמות: הכבשים, העיזים, הבקר, וכן דווקא התורים ובני היונה מן העוף; והוא מלמד את החכמה והתועלת שבבחירתם הן בכדי לשלול את דעות הע"ז והן בכדי לשנות ולהתרחק מדרכי עבודותיהם ככל שניתן ולהקל על עבודת ה' ועל האפשרות להתקרב אליו ככל שניתן.
לפי עקרונות אלו מלמד הרמב"ם כי גם אפשרות הבאת המנחות כקרבן זול ומכובד מן הצומח, וכן הגדרת עבודת הקרבנות כולה כרשות - מוסברות היטב ואף החכמה שהם מתבררת.
Comments (0)
To leave or reply to comments, please download free Podbean or
No Comments
To leave or reply to comments,
please download free Podbean App.