ג/ 154 - דבקותם העליונה של האבות ומשה

כותרת משנה: שיעור 154 - ח"ג, פרק נא[5], פסקאות 19-22

תאריך: חמישי, כא תמוז התשפ"א

תקציר: פתחנו בהמשך הבירור מהי כוונת העבודה מאהבה האידאלית במשנת הרמב"ם, האם היא מסירות לציוויו גרידא או הזדהות עם רצונו להשלמת המציאות באהבה.

לאחר שהרמב"ם הדריך לדרך האימון לקניין דבקות בה' מתמשכת בשעת העבודה ובעתות הפנאי הוא מוסיף לתאר את דרגת הדבקות התמידית העליונה של האבות ומשה שלא פסקו ממנה אף בשעת משאם ומתנם עם בני אדם ובכל עיסוקיהם החומריים, הגופניים והממוניים, ועל ההשגחה הא-להית שנלוותה אליהם ולזרעם מחמת דרגתם העליונה. לדרגה זו טוען הרמב"ם שהוא אפילו לא מתיימר לנסות להדריך.

בשולי דבריו הראינו כיצד אף הרמב"ן (דברים יא, כב) אימץ את תיאור הדבקות של הרמב"ם וכיצד שילבה עם תיאור הדבקות שנתבארה בכוזרי,

ערכנו השוואה בין תיאור העבודה מאהבה האידיאלית ע"פ הרמב"ם לעבודה זו ע"פ חוה"ל, וסיימנו בדברים מופלאים של רבינו הראי"ה קוק זצ"ל על דברי הרמב"ם הללו ולמדנו על הדרכתו לדבקות המיוחדת הנתבעת בדורנו.

• Likes
• Download51
• Share