מורה הנבוכים לרמב״ם

91 - שכל ודמיון, אפשרות והכרח, חופש א-לוהי וטבע

כותרת משנה: שיעור 91 - ח"א, המשך עג[5], פסקאות 47-54
 
תאריך: חמישי, טז אדר התש"ף
 
תקציר: השלמנו את עיוננו בהנחה העשירית של ה"מדברים" ש"כל מדומה אפשר". הרמב"ם האריך להבחין בין שכל לדמיון, האריך להוכיח שאין לסמוך על הדמיון בהכרת המציאות לאשורה והסיק מכך על הצורך לבחון ולהכיר את המציאות ע"י השכל בדווקא.
לאחר בירור יסודי זה הוא חדר לעומקו של הויכוח בין הפילוסוף ל"מדבר" ולמורכבות שיש בהכרעה באותו ויכוח.
ובסיום דבריו, רמז הרמב"ם לדעתו שלו הממצעת בעניין, שאינה לא כדברי זה ולא כדברי זה, ואנו השתדלנו לבארה יחד עם השוואה לדברי חכמים נוספים מחכמי ישראל שעסקו בסוגיה עמוקה זו.

92 - סוגי אינסוף

כותרת משנה: שיעור 92 - ח"א, השלמת פרק עג[6], פסקאות 55-64
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר:  למדנו את ההנחות האחת עשרה והשתיים עשרה של ה"מדברים" ועימם סיימנו וסיכמנו את עיקרי הפרק.
בהנחה האחד עשר למדנו על סוגי האינסוף ואלו מהם אפשריים במציאות לפי הפילוסופים ולפי ה"מדברים". ובהנחה השתיים עשר למדנו על גבולות החושים ותעתועיהם וכיצד השתמשו ה"מדברים" בעובדה זו להעמדת שיטתם.

93 - ארבע דרכים לחידוש העולם

כותרת משנה: שיעור 93 - ח"א, פרק עד[1], פסקאות 1-9
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר:  התחלנו ללמוד את דרכי ה"מדברים" להוכחת חידוש העולם ומציאות ה'. הספקנו ללמוד את ארבעת הדרכים הראשונות שהרמב"ם הביא בשמם. בכל אחת מן הדרכים ביארנו ע"פ הרמב"ם על אלו הנחות אותה דרך נסמכת ומדוע היא אינה וודאית ואינה מספיקה לפי הרמב"ם.

94 - אפשריות הטבע והכרעתו על ידי הבורא

כותרת משנה: שיעור 94 - ח"א, פרק עד[2], פסקאות 10-17
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר: למדנו את הדרכים החמישית והשישית של ה"מדברים" להוכחת חידוש העולם.
בדרך החמישית - דרך הייחוד - למדנו כיצד מציאות הבחנות שונות בטבע שלא ניתן לתת להם סיבה טבעית כל שהיא מדוע נעשו כפי שהן ולא אחרת - מלמדת על "מייחד"-"בורא" חיצוני לבריאה שגרם שיהיו כפי שהן. למדנו גם כיצד השתמש הרמב"ם בעיקרון זה לביסוס חידוש העולם אך בלא הכחשת הסיבתיות הטבעית, שלא כ"מדברים''.
ובדרך השישית דחה הרמב"ם יומרה להמצאת דרך חדשה והראה שיסודה אינו אלא הדרך החמישית הידועה, והראה גם כשלים נוספים שנכללו בה.

95 - אינסוף נפשות ואינסוף בזה אחר זה

כותרת משנה: שיעור 95 - ח"א, השלמת פרק עד[3], פסקאות 18-25
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר: למדנו על הדרך השביעית של ה"מדברים" לאישוש חידוש העולם, סיימנו את הפרק, וסיכמנו את 7 ראיותיהם לחידוש שנתבארו בו.
בכלל הדברים נגענו בנושא העמוק של הגדרת מהות הנפש הנשארת לאחר מות הגוף, שהרמב"ם הוצרך להתייחס לזה מעט, וכן בויכוח העמוק על אפשרות המצאות אינסוף בזה אחר זה ל"מדברים", לרס"ג וחוה"ל ולרמב"ם.

96 - אחדות ה' וכל יכולתו

כותרת משנה: שיעור 96 - ח"א, פרק עה
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר: למדנו את חמשת הדרכים שהביא הרמב"ם בשם ה"מדברים" להוכחת אחדות ה', ומדוע לדעתו דרכים אלו כולן הן אינן מוכרחות (א. המניעה ההדדית, ב. השונות, ג. הרצון הא-להי, ד. הכרח לפועל אחד ואפשריות השאר, ה. מוגבלות היכולת הא-לוהית).
מתוך דיון זה הגענו לדיון עמוק יותר בעניין תפיסת מוחלטות היכולת הא-לוקית, והצגנו בעניין הבדל בין שיטת הרמב"ם ורוב הראשונים לבין שיטת המהר"ל, הרמח"ל ורבינו הראי"ה.

97 - שלילת הגשמות ל"מדברים"

כותרת משנה: שיעור 97 - ח"א, פרק עו[1], פסקאות 1-8
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר: למדנו את שתי הדרכים הראשונות (מתוך השלוש) שלפיהן ביססו ה"מדברים" את שלילת הגשמות מהבורא, ואת דחיית הכרחיותן על ידי הרמב"ם (דרכיהן שלמדנו הן: א. מחמת היות הגוף מורכב מאטומים רבים, בעוד כבר הוכחה אחדות הבורא. ב. נמעות הדומות בין הבורא לבריאה).

98 - קריאה אחת ארוכה בשם ה' א-ל עולם

כותרת משנה: שיעור 98 - ח"א, השלמת פרק עו[2], ועימו השלמת ח"א וסיכומו
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר: תחילה, למדנו את דרכם השלישית של ה"מדברים" לשלילת הגשמות ואת חתימתו של הרמב"ם לפרקי ה"מדברים" ולאגרתו הראשונה מספר המורה.
אחר, עם השלמת פרק עו וח"א כולו, סיכמנו את החלק בכללו, ואת חטיבת "פרקי דרך ההוכחה" בפרט(פרקים סז-עו), ועיינו בתכניו המרכזיים של ח"א ובמבנהו ובמקומו ביחס לכלל ספר המורה כולו.
 

ב/ 001 - פתיחה לחלק שני - הא-לוה, הבריאה והנבואה

****************************************
חלק ב – הא-לוה, הבריאה והנבואה
(48 פרקים, 99 שיעורים, מספרים 1-99)
פרקי הא-ל והעולם (הנחות-יב), 26 שיעורים, מס' 1-26:
****************************************
 
 
 
כותרת משנה: שיעור 1 - חלק ב, הנחות, פסקאות 0-9
 
תאריך: אדר התש"ף
 
תקציר: את לימוד חלקו השני של מורה הנבוכים פתחנו במבוא קצר על עניינו באופן כללי, ועל עניין פרקיו הראשונים בהם משלים הרמב"ם את מהלך ביסוס האמונה בצורה ודאית, שבו החל כבר בחלק הראשון של המורה.
לאחר מבוא זה, החלנו בלימוד הנחות הפיזיקה היסודיות של מדע הפילוסופיה האריסטוטלית, שבהם ישתמש הרמב"ם בפרק הבא ע"מ להוכיח את מציאות ה', אחדותו ושלילת גשמותו.
הספקנו ללמוד את תשע ההנחות הראשונות.

ב/ 002 - הנחות ל”התייצבות על הצור”

כותרת משנה: שיעור 2 - ח"ב, הנחות, פסקאות 10-25
 
 
תאריך: אדר התש"ף
 
 
תקציר: המשכנו בלימוד הנחות היסוד של המדע הפילוסופי שאותם מביא הרמב"ם לשם הוכחת האמונה, והספקנו ללמוד מההנחה העשירית ועד ההנחה העשרים וחמש.
בתוך הדברים, עמדנו על האפשרות הקרובה להכיר את ה' כראשית המציאות ע"י הבנת מושגי החומר והצורה ובכך "להתייצב על הצור".