מורה הנבוכים לרמב״ם

ב/ 003 - הכרת הא-לוה הנבדל מסובב הגלגל

כותרת משנה: שיעור 3 - ח"ב, הנחות- פרק א, פסקה 8
 
 
תאריך: אדר התש"ף
 
 
תקציר: תחילה סיכמנו את 25 ההנחות המדעיות שקיבל הרמב"ם ולמדנו על הויכוח על ההנחה ה26 של אריסטו בדבר נצחיות התנועה והזמן (שהנחה זו הניח הרמב"ם רק לצורך הדיון בכדי לבסס את האמונה גם בלא תלות בויכוח על אודותה).
אחר, למדנו את העיון היסודי הראשון שבפרק א המלמד מתוך העולם וחוקיו על ההכרח במציאות מסובב נבדל אחד ונצחי שרק מכח מציאתו הגלגל סובב תמיד והמציאות כולה מתקיימת.

ב/ 004 - ארבעת מופתי הרמב”ם למציאות ה‘

כותרת משנה: שיעור 4 - ח"ב, פרק א, פסקאות 9-16
 
תאריך: חמישי, ר"ח ניסן התש"ף
 
 
תקציר: תחילה הוספנו ביאור מדוע מעדיף הרמב"ם את העיון הראשון של הכרת ה' כמסבב הגלגל על פני שאר שלושת העיונים שהביא לביסוס מציאות ה', ואחר, למדנו אף את שלושת האחרונים (ממורכבות התנועה, מעצם המציאות וממימוש הכח הגלום), וביארנו את ייתרונם של שני העיונים האחרונים לפי דברי בעל ספר העיקרים.

ב/ 005 - השלמת ביסוס מציאות ה‘ בלא תלות בבריאה

כותרת משנה: שיעור 5 - ח"ב, פרק א  - פרק ב
 
 
תאריך: שישי, ב ניסן התש"ף
 
 
תקציר: תחילה השלמנו את לימוד שלושת העיונים שהביא הרמב"ם בסוף פרק א להוכיח את אחדות ה' ושלילת גשמיותו.
אחר, בתחילת פרק ב, השלים הרמב"ם את מהלך דרך ההוכחה של מציאות ה' בלא תלות בשאלת הבריאה.
בשולי הדברים ביארנו את מהלכו הכולל של הרמב"ם ובאיזה שלב עמדנו כעת.

ב/ 006 - הנר המאיר את נסתרותיו של מורה הנבוכים

כותרת משנה: שיעור 6 - ח"ב, פרק ב, פסקאות 2-6
 
תאריך: ב אייר התש"ף
 
תקציר: לפני שהרמב"ם משלים חובו לבאר את ראיותיו לביסוס אמונת חידוש העולם הוא טוען שעליו להקדים ולהביא ראיות על מציאות השכלים הנבדלים )=המלאכים( ועל סיבות תנועת הגלגלים, וכל זאת מכיון שידע זה נצרך כידע מקדים להבנת הדיון בראיותיו לאמונת החידוש. כמו כן, הרמב"ם עוצר בפרקנו וחוזר להבהיר ולהזכיר כי מטרת החיבור כולו ושל כל הידע המדעי המובא בו היא רק לביאור ורמיזות לעומק סודות מעשה בראשית ומעשה מרכבה החבויים בכתבי הקודש ודברי חז"ל, המתאימים לאמת ולמדע, ומלמד שהבהרה זו היא הנר המאיר את נסתרות חיבורו כולו. בשיעור הרחבנו בביאור דבריו החשובים הללו.

ב/ 007 - הספקות במטפיזיקה של אריסטו והטעם לעסוקבה

כותרת משנה: שיעור 7 - ח"ב, פרקים ג-ד, פסקאות 1-2
 
תאריך: ג אייר התש"ף
 
תקציר: בפרק ג לימד הרמב"ם על יחסו ויחס התורה למטפיזיקה של אריסטו ומדוע חשוב ללומדה למרות חוסר הודאות, הקושיות והספקות המצויים בה. עם כל זה הרמב"ם מלמד שמטפיזיקה זו היא השיטה היותר מובנת שנאמרה בנושא והיא המסבירה את סדר המציאות בצורה הטובה ביותר שמצא, כמו כן ובהמשך לזה מצא הרמב"ם ששיטה זו מתאימה לרמזי התורה ודברי חז"ל שרמזו בעניינים אלו, והבנת שיטה זו היא דרך להבינם. בסוף השיעור החלנו בלימוד פרק ד בו הרמב"ם מתחיל לפרוס ולהבהיר את עיקרה של המטפיזיקה הנ"ל, והספקנו ללמוד על הטעם להניח שיש לגלגלים נפשות, ומהי משמעות אמירה זו.

ב/ 008 - שאיפת ההידמות של הבריאה לבוראה ומקורות הסוד להרמב”ם

 
כותרת משנה: שיעור 8 - ח"ב, פרק ד, פסקאות 3-5
 
תאריך: ד אייר התש"ף
 
תקציר: פתחנו בהערה חשובה על מקורות הסוד בישראל ודרך חשיפתו הנכונה ע"פ הרמב"ם השייכת לפרק ג ועולה מדבריו שם.
אחר, המשכנו בלימודנו בפרק ד, ואחר שלמדנו על מציאות הנפש הנדרשת להנעת הגלגל - למדנו גם על מציאות שכלו ונביעת התנועה ממנו, ועל תשוקתו של הגלגל להידמות לבוראו שמבלעדיה הגלגל לא היה נע ושום דבר במציאות לא היה מתקיים.
בהקשר זה הובהרה משמעותה העצומה של שאיפת ההידמות לה' ולפעולותיו לשם קיום המציאות וכתכלית האדם.
 

ב/ 009 - ראיות הרמב״ם למציאות המלאכים

כותרת משנה: שיעור 9 - ח"ב, פרק ד[3], פסקאות 6-8
 
תאריך: ו אייר התש"ף
 
תקציר: הרמב"ם לימד על מציאותם של "שכלים נבדלים" שונים הנידרשים להימצא בכדי להסביר את תנועות הגלגלים השונים, וביאר ששכלים אלו הם מושאי ההשכלה של הגלגלים ונותני תכונותיהם וסיבות תנועתם.
עוד לימד הרמב"ם על ה"שכל הפועל", על מהותו ועל מה שמורה על מציאותו כאחרון השכלים הנבדלים המעניק מהויות לברואים בעולמנו וכמושא השכלתו של האדם.
ביארנו דבריו והתבוננו בהם והראינו כיצד מועמדת כאן שיטה עמוקה של תפיסת היקום השואפת כולה להשתלמות ולהדמות למקורה.

ב/ 010 - מבנה המציאות בכללה ונביעתה בסדר מדרגותיה מרוכב המרכבה העליון

כותרת משנה: שיעור 10 - ח"ב, השלמת פרק ד[4], פסקאות 9-12
 
תאריך: ט אייר התש"ף
 
תקציר: למדנו על עקיפות פעולותיו של ה' במציאות דרך סדר המדריגות של השכלים והגלגלים, על קיום המציאות מכח ה' ועל נביעת השכלים זה מזה, ועם זה השלים הרמב"ם את תיאור עיקרי המטפיזיקה של אריסטו המבוארת בפרק ד. בסיום הדברים נגענו בקצרה מה מכל המטפיזיקה הזו של אריסטו מתאימה לדעת התורה לפי הרמב"ם ובאלו נקודות עקרוניות דעת התורה חלוקה עליה (מה שיתבאר ויוכח בפירוט בפרקים הבאים).

ב/ 011 - ”הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵ-ל”

כותרת משנה: שיעור 11 - ח"ב, פרק ה
 
תאריך: שני, י אייר התש"ף
 
תקציר: אחרי שלימד הרמב"ם בפרק ד על הגלגלים וחיותם והשכלתם מן המציאות הוא ניגש בפרקנו להוכיח שכן הוא אף לפי המקרא ובמדרשי חז"ל.
הרמב"ם מוכיח מן המקרא וחז"ל בפרקנו הן את השכלת הגלגלים את בוראם והן את השכלתם את הברואים שתחתיהם, שאותם הם מנהיגים מתוך מודעות לדעתו.

ב/ 012 - המלאכים כשכלים נבדלים במקרא ולחז”ל

כותרת משנה: שיעור 12 - ח"ב, פרק ו[1], פסקאות 1-5
 
תאריך: שלישי, יא אייר התש"ף
 
תקציר: תחילה הערנו שתי הערות משלימות בעניין פרק ה על עיסוקו בהשכלת הגלגלים ועל היחס אליו בימינו, ואחר למדנו את ראיותיו של הרמב"ם שבראש פרק ו למציאות השכלים הנבדלים מן התורה וממדרשי חז"ל.