מורה הנבוכים לרמב״ם

ג/ 144 - חשיבות כבוד ישראל וכבוד הכהונה, וחתימת טעמי המצוות להרמב”ם

כותרת משנה: שיעור 144 - ח"ג, השלמת פרק מט[6], פסקאות 28-33
תאריך: חמישי, ז' תמוז התשפ"א
תקציר: פתחנו בלימוד טעמי איסור סירוס, איסורי הביאה בקהל והנשים האסורות לכוהנים לפי הרמב"ם, ולמדנו מהם על חשיבות כבודם של ישראל והכוהנים שכבוד ה' תלוי בכבודם.
עם השלמת ביאורם השלמנו גם את לימוד קבוצת המצוות האחרונה (=דיני האישות ואיסורי העריות), ביארנו את ההיגיון בסדר שהרמב"ם ביאר את טעמי מצוותיה, והתייחסנו גם למצוות שנשמטו ממנה ולטעמיהן לפי הרמב"ם.
הפרק מסתיים בעקרונות אחרונים שמלמד הרמב"ם בהבנת הטעם בקביעת המצוות הפרטיות כולן - הן אלו שכבר נתבארו ב 14 הקבוצות הן אלו שטרם ונחשבות ל"חוקים" שאינם מובנים - ומלמד על תועלתן בביטול הע"ז ומנהגיה ושאר נזקיה, ועל העובדה שאין אחת מן המצוות בלא טעם.
בשולי דבריו, שאותם ביארנו היטב, הסברנו אף את תועלותיהם הנצחיות של המצוות להרמב"ם הקיימות תמיד גם בלא קשר למאבק המוצלח בע"ז שהעבירה מן העולם תודה לא-ל.

ג/ 145 - סתרי התורה שבסיפורי המקרא

כותרת משנה: שיעור 145 - ח"ג, פרק נ[1], פסקאות 1-2
תאריך: ראשון, י' תמוז התשפ"א
תקציר: אחר השלמת ביאור טעמי המצוות כולם וחשיפת תועלותיהם (לעיל, פרקים לה-מט) מקדיש הרמב"ם את פרק נ' לבאר אף את תועלותיהם של סיפורי המקרא הנראים חסרי תועלת במבט ראשון ללא עיון מעמיק.
העניין המפתיע שבתוך דברי הרמב"ם הללו שעליו עמדנו בשיעור זה הוא שהרמב"ם מכנה בשם "סתרי תורה" את התועלות הפשוטות לכאורה של האמנות יסוד ומוסרים מידותיים שהוא מוצא ומוציא מסיפורי המקרא השונים שבפרקנו.
לביאור כוונתו הפכנו והעמקנו במשמעות המונח "סתרי תורה" שבמורה ובמשנת הרמב"ם בכלל, והראינו כיצד חשיפתם וביאורם של "סתרי התורה" זהו הנושא העיקרי של החיבור כולו, וכיצד גם פרקי טעמי המצוות ותועלות סיפורי המקרא הנראים פשוטים אף הם משלימים נדבך חשוב בהבנת "סתרי התורה" ובהבנתה לפי עומק אמיתתה וסודה.

ג/ 146 - האמנות ומידות מבראשית עד אברהם

כותרת משנה: שיעור 146 - ח"ג, פרק נ[2], פסקאות 3-5
תאריך: שני, יא תמוז התשפ"א
תקציר: למדנו על תועלת תיאור שלשלת ייחוסי העמים, התפתחות השפות וגורמי פיזור האומות שבספר בראשית וכיצד כל אלו מבססים את דעתנו בחידוש העולם.
השוונו את הדברים לדברי הכוזרי והרמב"ן ועמדנו על השווה והשונה שבין דבריהם והדגשותיהם לעומת דברי הרמב"ם והדגשותיו כאן.
אחר, למדנו על מסרי התורה בסיפורי המבול וסדום לעניין האמנת ההשגחה, והרחבנו לבאר את מרכזיותם של המעשים הללו בכתבי הרמב"ם כמעשים מייצגים ומכוננים בהאמנת יסוד זה (=העיקר העשירי מי"ג העיקרים).
סיימנו בלימוד המסרים העולים ממלחמת המלכים והצלת אברהם את לוט - על גודל הנס שנעשה לאברהם ועל מידותיו התרומיות המשתקפות מן הפרשה כולה.

ג/ 147 - סודות מלכי אדום ומסעות המדבר

כותרת משנה: שיעור 147 - ח"ג, פרק נ[3], פסקאות 6-11
תאריך: שלישי, יב תמוז התשפ"א
תקציר: למדנו על התועלות ועל סתרי התורה הכלולים בפרשיות ייחוסי בני שעיר ומלכי אדום לפי הרמב"ם, והוספנו להשוות את דבריו אף לדברי הרמב"ן, רבינו בחיי ולסודות המקובלים שבעניין.
בהקשר לתועלת של בירור ייחוסו של עמלק, ולמידת הצדק הא-להי המשתקפת בכך - הוספנו לדון גם בגדרה ובהימצאותה של מצוות מחיית עמלק לדורות ע"פ משנת הרמב"ם.
סיימנו את השיעור בלימוד תועלת אזכורי פירוט המסעות ומקומות חנייתם של ישראל במדבר - לצורך הנצחת מסורת הניסים בצורה מבוררת לדורות, לשם העמדת האמנת ההשגחה הא-להית על ישראל ועל המתמסרים לעבודת ה'.

ג/ 148 - תחכום ההנהגה הא-להית שבמצוות ובהיסטוריה

כותרת משנה: שיעור 148 - ח"ג, השלמת פרק נ[4], סיום וסיכום פרקי טעמי המצוות
תאריך: רביעי, יג תמוז התשפ"א
תקציר: פתחנו בלימוד הפסקאות האחרונות של פרק נ (פסקאות 15-12) בהם מבאר הרמב"ם את הטעם שהתורה האריכה בתיאור מסעות ישראל וחנייתם על פי ה' על פי הענן במשך זמן משתנה במקומות השונים, שמטרת התורה בזה הייתה להדגיש שישראל לא נהגו כן מחמת תעייה ומבוכה אלא בהנהגה א-להית מתוחכמת שהובילה אותם בצורה צודקת ומועילה להם ולדורות.
הרחבנו לבאר כיצד חתימת הרמב"ם ברעיון זה בוודאי הייתה מכוונת, וכיצד אין היא מלמדת על עצמה בלבד אלא על רעיונה היסודי של חטיבת פרקי טעמי המצוות בכללה, ועל כלל חלקו השלישי של המורה, ועל דרכו ומגמתו של המורה כולו.
בצאתנו מחטיבת פרקי טעמי המצוות סיכמנו את המבנה הכללי ומהלך הדברים שבה וחזרנו וביארנו רעיונות יסוד המתבארים בכללותה.

ג/ 149 - סיכום נושאי המורה וסידרו המופלא

כותרת משנה: שיעור 149 - ח"ג, הרחבה אחר פרק נ
תאריך: חמישי, יד תמוז התשפ"א
תקציר: עם סיום לימוד נושאיו העיוניים של המורה ולפני חתימתו (המתארת את העבודה היישומית ומדריכה את האדם לשלמותו התכליתית לפי האמיתות שכבר התבררו לו) - ניגשנו לסכם את כל נושאי המורה שבכל חטיבות פרקיו הכוללות, תארנו את רעיונותיו המרכזיים וביארנו את מהלכו ומסרו הכולל של הספר כולו.
חילקנו את המורה לחמישה נושאי יסוד כוללים: דעת ה', הבריאה, הנבואה, ההשגחה והתורה, ועוד פתיחה וחתימה. ביארנו את עיקריהם ופרשנו כיצד כולם מצטרפים למהלך אחד המבאר את עומק דעת ה' ע"פ סתרי מעשה בראשית ומעשה מרכבה, וכיצד הם עולים כולם למהלך אחד ארוך של הקריאה בשם ה' א-ל עולם של אברהם אבינו שאותה ממשיך הרמב"ם בעומק בכלל סיפרו.
נוכח הסדר המדויק של הספר אותו חשפנו - סיימנו את השיעור בדחיית הדעה הרווחת כאילו הספר נכתב בכוונה בלא סדר, ופתרנו עוד כמה קשיים נקודתיים בסידורו של הספר בהקשר זה.

ג/ 150 - גודל חשיבותה של חתימת הספר ומשל הארמון

כותרת משנה: שיעור 150 - ח"ג, פרק נא[1], פסקאות 1-2
תאריך: ראשון, יז תמוז התשפ"א
תקציר: פתחנו בהשלמת תיאור מבנהו של מו"נ והקבלתו לענייני דעת ה' ומעשה בראשית ומרכבה שבתחילת הלכות יסודי התורה.
המשכנו בתיאור גודל חשיבותה של חתימת המורה העוסקת בתיאור עבודת האדם התכליתית ובהדרכה אליה לאחר ידיעת האמיתות שהתבררו במורה כולו, והשווינו את מחשבת הרמב"ם לחתום כך את סיפרו לחתימות דומות של רס"ג (הנבחר באמונות ודעות: סוף מאמר ב; מאמר י) וחוה"ל (בסוף שער אהבת ה') שסביר שהרמב"ם הושפע מהם ונהג בדומה לפי דרכו.
אחר, נגשנו ללימוד פרק נא עצמו וביארנו את משל הארמון העמוק של הרמב"ם.

ג/ 151 - נמשלו של משל הארמון: דרגות הקרבה לה’ של בני האדם

כותרת משנה: שיעור 151 - ח"ג, פרק נא[2], פסקאות 3-10
תאריך: שני, יח תמוז התשפ"א
תקציר: אחר שפגשנו את משל ארמון המלך עצמו ניגשנו כעת ללימוד פתרונו המפורט והחשוב של הרמב"ם בו הוא מלמד על שבע מדרגות כלליות של כלל בני האדם בקרבתם למלכו של עולם. החל בשבטים הנבערים מדעת לחלוטין והכופרים ההולכים ומתרחקים מן המלך בכפירתם, דרך עמי הארץ וחכמי ההלכה ועד לגדולי יודעי ה' ולנביאים הדבוקים במלך בדעתם בהשתדלות ובמודעות מתמדת.

ג/ 152 - העבודה שבלב שאחר הידיעה והאהבה

כותרת משנה: שיעור 152 - ח"ג, פרק נא[3], פסקאות 11-15
תאריך: שלישי, יט תמוז התשפ"א
תקציר: הרמב"ם מלמד על עבודת האדם התכליתית, שהיא "העבודה המיוחדת למשיג האמיתות", של הדבקות המתמדת בדעת ה' בהפעלת המחשבה וריכוזה בהכרתו ואהבתו כפי היכולת, והוא מוסיף ללמד שאין משמעות ולא ערך לנסות להגיע לעבודת מודעות וריכוז זו אלא אחר ידיעת ה' והשגתו בצורה נכונה, שבלעדיה לא תהיה לעובד עבודת אמת אלא התרכזות בדמיונות לא מציאותיים.
עמדנו על החידושים שבתפיסת הרמב"ם בעניין, העמקנו בהבנתה והשווינו והבדלנו בינה לבין תפיסותיהם של אחרים מחכמי ישראל.
עוד ניסינו לסכם את ההיבטים הרבים הכלולים במצוות אהבת ה' במשנת הרמב"ם.
סיימנו בהערה קטנה על ה"הערה" שהעיר הרמב"ם בפרקנו ודנו בעניינה ותחמנו את היקפה לפי עניות דעתנו.

ג/ 153 - הדרכה מעשית לעבודה השלימה

כותרת משנה: שיעור 153 - ח"ג, פרק נא[4], פסקאות 16-18
תאריך: רביעי, כ תמוז התשפ"א
תקציר: תחילה למדנו את הערתו של הרמב"ם על אודות חשיבות הפעלת המחשבה בדעת ה', באהבתו ובמסירות אליו בפועל מפני שעיקר הדבקות בו תלויה בזה, ועל תפקידן של המצוות כחלק מעבודת הדבקות המתמדת הזו.
בהקשר זה הרחבנו על מהות העבודה מאהבה לפי הרמב"ם ודחינו הבנה שגויה בדעתו בנושא, וכמו כן הראינו כיצד יסוד ההתמדה בעבודה מהווה עיקר גדול בתיאור העבודה השלימה גם בחוה"ל ובמסילת ישרים.
אחר, למדנו את הדרכתו המעשית של הרמב"ם ותיאור שלבי העבודה כיצד ניתן להגיע לדבקות המתמדת בדעת ה' בעבודתו ואהבתו, שהיא שלימות האדם התכליתית.